ארכיון

גלוטן פיד

גלוטן פיד

הגלוטן פיד הינו תוצר לוואי של ייצור עמילן תירס (קורנפלור), שמן וסירופ גלוקוזה מגרעיני תירס.

בתהליך הייצור מושרים גרעיני התירס בתמיסת מים עם תחמוצת גופרתית שמאפשרת פירוק קשרים תוך ובין מולקולריים גופרתיים במרכיבי התירס.
לאחר מכן מרכזים את תמיסת המים יחד עם החומרים שיצאו מגרעיני התירס אל המים במהלך ההשריה. מהגרעינים מוציאים את עובר הגרעין, המכיל חלבון ושומן, לצורך הפקת שמן. משארית הגרעין מוצאים את העמילן הנותר לשם ייצור סירופ גלוקוזה ועמילן, את שארית קליפת הגרעין מערבבים יחד עם הנוזל המרוכז בתהליך השריה ולאחר ייבוש החומר מתקבל הגלוטן פיד.

צבע הגלוטן פיד מושפע מכמות המים המרוכזים שמוספים אליו, מטמפרטורת ומשך הייבוש.

הגלוטן פיד מאופן בערכי אנרגיה וחלבון גבוהים ומשמש להאכלת מגוון רחב של חיות משק בניהם בקר לחלב, בקר לבשר, צאן, חזירים, פטמים, הודים, מטילות ועוד.

DDGS

DDGS

ה-DDGS (DDGS Distiller dried grains with solubles ) הינו תוצר לוואי של תעשיית האתנול המשמש בין היתר כתחליף לדלק, נחשב לפחות מזהם, מופק מדגנים ובעיקר מתירס.

תהליך הפקת האתנול כולל טחינה של גרעיני התירס לקמח, מיצוי העמילן שבתוכם ותוספת של אנזימים ושמרים המאפשרים את תהליך התססה לקבלת אתנול. לאחר מכן מייבשים את החומר שנשאר לקבלת ה- DDGS. צבע ה- DDGS מושפע מכמה גורמים, בניהם, גובה הטמפרטורה ומשך החימום שהוא עובר.

במהלך החימום מתרחש תהליך הנקרא "ראקציית מילארד" בו נקשרות חומצות האמינו אל הסוכרים שב- DDGS. בחימום יתר, "ראקציית מילראד" עלולה להוביל לתהליך בלתי הפיך המתבטא בהשחמה של ה-DDGS, הגורמת לחלק מהחלבון להיות בלתי זמין לבע"ח בתהליך העיכול. ככל שטמפרטורת החימום גבוהה יותר או שתהליך החימום נמשך זמן רב יותר כך החלבון יהיה פחות נעכל ויותר מושחם ולכן, צבעו של ה- DDGS מעיד על איכותו.

ה- DDGS משמש כמזון עתיר אנרגיה וחלבון להאכלת מגוון רחב של חיות משק בניהם בקר לחלב, בקר לבשר, צאן, חזירים, פטמים, הודים, מטילות ועוד.

כוספאות

כוספאות

הכוספאות משמשות כמקור חלבוני עיקרי בתעשיית המזון לחיות משק והעיקריות שבהן כוללות את כוספת הסויה, כוספת החמניות וכוספת הקנולה. הכוספאות הן תוצר לוואי של תעשיית ייצור השמן בתהליך בו ממצים את השמן מהגרעינים או הפולים והשארית כוללת חלבון ברמות גבוהות.

כוספת סויה מיוצרת מפולי סויה, מכילה 44-48% חלבון ובעלת ערך אנרגטי גבוה. כוספת סויה עוברת תהליך קלייה על מנת לשפר את נעכלותה אך מצד שני, קלייה מוגזמת עלולה לפגוע בנעכלותה עקב קשירה של חומצות אמינו לסוכרים שבסויה במה שנקרא ראקציית מילראד. כוספת סויה מקולפת מכילה אחוזי חלבון גבוהים יותר לעומת כוספת סויה לא מקולפת כיוון שהקליפה ענייה יותר בחלבון ולכן מורידה את שיעור החלבון.

כוספת חמניות מיוצרת מגרעיני חמניות ומכילה 34-38% חלבון. תכולות הכוספה, כמו חלבון, מושפעות מתהליך מיצוי השמן, יחס קליפה לגרעין, רמת קילוף הגרעין, תנאי אחסון ומאפייני הצמח. זני חמניות לייצור שמן מכילים כ-20-30% קליפות שמוסרות ברובן לפני תהליך מיצוי השמן בגלל התכונה שלהן לספיגת שמן ואי לכך, הורדה של תפוקת ואיכות השמן המיוצר.

כוספת קנולה מיוצרת מגרעיני לפתית 00 (Double Zero) ומכילה 34-37% חלבון. הקנולה פותחה בשנות ה-70 של המאה הקודמת בקנדה במטרה לשפר את איכות השמן שמופק מגרעיניה. הטיפוח של הקנולה אכן הוריד את כמות הגלוקוזינוליטים והחומצה האירוסית שהקנו לליפתית טעם מר ואף היו רעילים במינונים גבוהים. בנוסף, פיתוח הקנולה אפשר שימוש בכוספה המופקת ממנה בכמותיות גדולות יותר בהזנת בעלי חיים ולא מוגבלות כפי שהיה עם זני הלפתית האחרים.

גרעינים

גרעינים

גרעיני חיטה, שעורה, תירס, סורגום, אורז, שיפון וכו' מגיעים ממשפחת הדגניים ומשמשים כמקור מאוד חשוב להזנה של בני אדם ובע"ח בעולם כולו. מוצאם של הדגניים מגיע מיבשות שונות בעולם אך מאוד מעניין לדעת שמוצא החיטה הוא באזור המזרח התיכון וארץ ישראל.

הגרעין מורכב מאנדוספרם- המכיל את מאגר העמילן של הגרעין, נבט- המכיל חלבון ושמן וקליפת הגרעין- המכילה תאית וחלבון.

גרעיני הדגן הם מקור טוב של חלבון, פחמימות, מינרלים וויטמינים ומשמשים להזנת כל חיות המשק.